האח החורג של כולנו נולד אי שם בהולנד של שנות התשעים, ויחד עימו ירדו לעולמנו רידוד השיח וההנאה מהסלמת מצבים אנושיים. מאז החטא הקדמון הזה עברו כמעט עשרים שנה, וסוף סוף נדרשת ההפקה בתוכנית להסביר כיצד היא דואגת לשלומם הנפשי של המתמודדים ושומרת על עולמם האינטימי. כל הדיון הזה נערך, למרבה האירוניה הדקה, באווירה הציבורית חסרת הרגישות שנוצרה ולובתה על ידי התוכנית עצמה.
אפשר להרגיע את אנשי קשת שנזעקו להגן על מפעל חייהם: כולנו מודעים לכך שגורמים אינטרסנטיים החלו את גל הביקורת הנוכחי, והם לא חשודים בעינינו בחמלה מיותרת או ברצון לבירור העובדות. אבל מי עשה, ומה עשה, ותחת איזו השפעה, אינם המניע להתעניינותנו בפרשה. אנחנו רק מביעים שמחה בריאה אל מול הדיון הציבורי החוזר לשפיות, ולו זמנית בלבד. לשמוע למשל את הפרופ' אבינועם רכס קובע: "התוכנית פסולה לחלוטין מבחינה חברתית". לא זכורה לנו בימים כתיקונם פנייה ליו"ר הלשכה לאתיקה, לדעתו על הבית המפורסם במדינה.
ובכן, ליבנו עם הזכיינית המצליחה בישראל, שסופגת לאחרונה מהלומות קארמה מדויקות להפליא. זוכרים את המונופול של "כוכב נולד"? תהילת העולם של התוכנית חלפה - לפחות למשך עונה אחת - בשל התערבות כוחנית בעסקי המוזיקה, ובגלל זיופים בבחירת זמרי ישראל. "שן תחת שן" כבר אמרנו?
ולאחר שמיצינו את ההנאה לחבוט בפאר היצירה של הפריים טיים, נותר רק לשאת תפילה קצרה לכח העליון המנחית את עונשיו על היושבים בנווה אילן. מי ייתן וכל זלזול דומה בצופה ייתקל במוקדם או במאוחר בהתערבות על אנושית משפילה במיוחד. כך לדוגמא, מי שיביא עלינו מנחה עגלגל פנים שיסביר את המתרחש על המסך בצהלות ריקות מתוכן ייתקל בסדרת מנטורים שתבטל את הצורך במנחה ותאפיל על כל רייטינג שהושג אי פעם בתוכנית אודישנים; וכן יהי רצון, שכל זכיין או זכיינית שירחיב את תחומי הריאליטי מעבר לגבולות הטעם הטוב ייענש בחיקוי בארץ נהדרת, שתעשה טובה לאנושות ותנצל את המנדט שניתן לה לבריאות הציבור.
