הסתכלו ימינה. עכשיו שמאלה. אם אתם עומדים ליד מישהו, רוב הסיכויים שאחד משניכם ראה את פרק הפתיחה של "האח הגדול 4". ב"קשת" מתעלמים ובצדק מחוק המיצוי, וחוגגים רייטינג עולה בכל תכנית ממוחזרת. לכבוד חגיגות "האח הגדול 100" הם ישקלו לפנות לאקדמיה ללשון בהמלצה לוותר על השורש מ.א.ס.. אז נכון, המבול שירד בליל השידור גרם לעמישראל לרבוץ בהמוניו מול הטלוויזיה. אבל העובדה שנרשם שיא לא ייאמן של 50% בפיק של התכנית לא מותירה מקום לספק - בנווה אילן יודעים למכור קרח לאסקימוסים וגועל נפש אנושי לישראלים.
אם גם אתם בצופים, מזל טוב על ההתמכרות החדשה. תחסכו את ה"זה לא בשביל הקטעים המגעילים, זה בגלל החוויה האנתרופולוגית", ופשוט קבלו את העובדה שנפלתם קורבן לדיסוננס קוגניטיבי אכזרי במיוחד. ככל שתרד רמת הזיבליות של מה שתצפו בו, כך תאלצו לשכנע את עצמכם בצורה חודרנית יותר שמדובר בזמן איכות.
מעטים המתייחסים לצפייה באח כאל בעיה. והסיבה פשוטה: עולם יוצרי התוכן מתחלק לשניים - המפמפמים ומרימי האף. המפמפמים הם אלה המסונוורים מהילת הסלבריטאיות בגרוש שנילווית לתוכנית, ומתייחסים אליה כאל תופעת טבע מדהימה שחובה לדווח עליה. הנה דוגמא. מנגד, מרימי האף לא חושבים שראוי להם בכלל להתייחס לתכנית או לצופים בה, השייכים לתת המין האדם הבוהה בעוד שהם בכלל רואים קולנוע אוונגרדי מהונגריה.
בניגוד לקודמים, כותב שורות אלו מאמין שחוסר משיכה מוחלט לטראש הוא בעיה בפני עצמה. מצד שני עדיין קיימת תחושת קבס טבעית מול המינון הקטלני של בהמיות חסרת פואנטה. הפוסט הזה נועד להחזיר את התמימות היחסית לפריים טיים הישראלי, לא פחות.
אז למען קוראינו בכל הארץ, הנה הדרך הטובה ביותר להינצל ממוות ממנת יתר של גאונות בעמבה, בשיטת 12 הצעדים של A.A. (אחים אנונימיים):
1. הודו שאתם אנושיים. אל תתחילו עם "אין שום סיכוי שהזבל הזה יעניין אותי". טיעון כזה יוביל אתכם ישר לתופת. כך תגיעו לא מוכנים לפריק שואו שיעשה הכל כדי להשאיר אתכם עוד רגע מול הטלוויזיה. כן, אפשר למכור לכם ה-כ-ל. תלוי איך מוכרים, לא מה מוכרים. תחשבו על אסי וארז בתוך סוכני מכירות של "הרבלייף" אם זה עוזר לכם להתגונן.
2. הודו שאתם אנושיים 2: יש רצון בלב כולנו למשהו שיגאל אותנו מהמרוץ שמתחיל עם צלצול השעון המעורר. והוא צריך להיות מרענן, אחר, קצבי, קיצוני, משוחרר עכבות - כל מה שלא קורה לנו ביום שגרתי ואפור. פה נפתח פתח להתמכרות קשה במיוחד. לפעמים זה ספורט אקטסרים, לפעמים זה סודה סטרים, ולפעמים זה איחוד מרגש של כל הנוירוזות המוכרות לאנושות בבית אחד בהרי ירושלים. רק אתם צריכים להחליט מה יהיה החלק החסר בפאזל שלכם, ועדיף שלא מנהלי התוכניות של ערוץ מסחרי יחליטו בשבילכם. אם אתם לא מבינים למה יש בעיה במשפט האחרון - שתהיה לכם צפייה מהנה, במילא אין לכם שום דבר טוב אחר לעשות. ו.. המשך (חוסר) חיים יפים שיהיה לכם.
3. אל תשתמשו בשום פנים ואופן באף הטיה של המילה "אנתרופולוגי" כדי להסביר (לעצמכם) למה אתם עושים את זה (לעצמכם). זה לא אנתרופולוגי כי זה לא מייצג שום תופעה מחוץ למסך. האנשים הנצפים לא קשורים לשום סקטור שאותו תוכלו להכיר במציאות. הם בעיקר דמויות מטורפות ומוגזמות של הסטריאוטיפ הקרוב ביותר שעבר לידם. במידה ויהיו ויכוחים ו/או יוחלפו דעות בנושאים שונים, הם יאמרו על ידי אנשים שעסוקים מידי בעצמם בשביל לנסח טיעון ראוי לשמו.
3. לא תעשירו בכלום את אוצר ההתנהגויות האנושיות שלכם. לא תכירו רגשות חברתיים חדשים, ולא תלמדו לעבד חוויות פסיכולוגיות. להסברים, עיין בסעיף הקודם, החל מהמילים: "הם בעיקר דמויות מטורפות" וכו'.
5. פעמיים בשבוע זה אחלה קצב להשלים המון עונות בהמון סדרות איכותיות, מהם תוכלו ללמוד על אנושיות, רגשות, הכרת האחר, עיבוד חוויות, וכו'.
6. אל תתקרבו לפינת הקפה בעבודה. הביאו קפה מהבית. אם מישהו בכל זאת שואל מה דעתכם על סהר/סער/הקטע המסריח שההוא עשה/האביבית הדפוקה הזו - נסו לעניין אותו בפרק שראיתם אתמול בסדרה האהובה עליכם. לצורך זה השתמשו בכל היכולות החברתיות ששימרתם על ידי אי צפייה באח.
7. למוטרדים מסעיף 6: הרשו לעצמכם להתעדכן באינטרנט במה שקורה. (רמז: תמונה של בחורה עם מבט לא ברור בעיניים ושם לא מוכר - זה מה שאתם מחפשים). ככל שמדובר בטראש מסוג המיץ של הזבל, כך תספקו בפחות זמן את קולטני הרכילות והתועבה הדרושים לניהול אורח חיים מאוזן.
8. הרשו לעצמכם זמן של אושר: נסעתם כבר בנתיב המהיר בכביש 1? החוויה של נסיעה מהירה כשאתם משאירים אבק לשלושה נתיבים מזדחלים, זה מה שתרגישו בעת צפייה בתוכנית, בעיקר בקטעים בהם נראה הקהל המריע בכניסה לבית. זהירות: עיינו בסעיף 1, ולעולם אל תתנו לפיתויי הבהייה לתפוס אתכם לא מוכנים.
9. אם אתם תוהים: האם יכול להיות שכולם מתעניינים בגיבוב חסר תועלת של טמטום ודלות רוח? אולי בכל זאת כדאי לראות את זה? התשובות: לשאלה הראשונה: כן, כן וכן. לשאלה השנייה: לא, לא, ולא, טוב נו.. אם אתם באמת רוצים.. אז לא!
10. אם אתם צופים באחים הגדולים רק כדי להוכיח לעצמכם כמה אתם נורמלים, רהוטים וטובים לסובבים אתכם, אל דאגה - זה סביר בהחלט לנהוג כך. הבעיה נעוצה בזה שאתם צריכים את המנה שלכם פעמיים בשבוע, וזה כבר משהו שדורש טיפול (במשמעות של לדבר עם מישהו על זה שלא אהבו אתכם מספיק כשהייתם ילדים).
11. רגע... סעיף 10 הזכיר לי משהו.. מה זה היה?.. אה! עכשיו אתם מבינים למה חייבים שיהיה ערוץ 10?
12. זה הזמן להרחיב את תחומי ההתעניינות שלכם - צאו לרוץ, למדו לסרוג, לכו לחוג פסיכודרמה, קראו שיר של אדמיאל קוסמן. אם בא לכם פשוט לנוח - פשוט תנוחו. חיים טובים ומאושרים, אחים יקרים!
אם גם אתם בצופים, מזל טוב על ההתמכרות החדשה. תחסכו את ה"זה לא בשביל הקטעים המגעילים, זה בגלל החוויה האנתרופולוגית", ופשוט קבלו את העובדה שנפלתם קורבן לדיסוננס קוגניטיבי אכזרי במיוחד. ככל שתרד רמת הזיבליות של מה שתצפו בו, כך תאלצו לשכנע את עצמכם בצורה חודרנית יותר שמדובר בזמן איכות.
מעטים המתייחסים לצפייה באח כאל בעיה. והסיבה פשוטה: עולם יוצרי התוכן מתחלק לשניים - המפמפמים ומרימי האף. המפמפמים הם אלה המסונוורים מהילת הסלבריטאיות בגרוש שנילווית לתוכנית, ומתייחסים אליה כאל תופעת טבע מדהימה שחובה לדווח עליה. הנה דוגמא. מנגד, מרימי האף לא חושבים שראוי להם בכלל להתייחס לתכנית או לצופים בה, השייכים לתת המין האדם הבוהה בעוד שהם בכלל רואים קולנוע אוונגרדי מהונגריה.
בניגוד לקודמים, כותב שורות אלו מאמין שחוסר משיכה מוחלט לטראש הוא בעיה בפני עצמה. מצד שני עדיין קיימת תחושת קבס טבעית מול המינון הקטלני של בהמיות חסרת פואנטה. הפוסט הזה נועד להחזיר את התמימות היחסית לפריים טיים הישראלי, לא פחות.
אז למען קוראינו בכל הארץ, הנה הדרך הטובה ביותר להינצל ממוות ממנת יתר של גאונות בעמבה, בשיטת 12 הצעדים של A.A. (אחים אנונימיים):
 |
| תראו מי שמדבר.. |
1. הודו שאתם אנושיים. אל תתחילו עם "אין שום סיכוי שהזבל הזה יעניין אותי". טיעון כזה יוביל אתכם ישר לתופת. כך תגיעו לא מוכנים לפריק שואו שיעשה הכל כדי להשאיר אתכם עוד רגע מול הטלוויזיה. כן, אפשר למכור לכם ה-כ-ל. תלוי איך מוכרים, לא מה מוכרים. תחשבו על אסי וארז בתוך סוכני מכירות של "הרבלייף" אם זה עוזר לכם להתגונן.
2. הודו שאתם אנושיים 2: יש רצון בלב כולנו למשהו שיגאל אותנו מהמרוץ שמתחיל עם צלצול השעון המעורר. והוא צריך להיות מרענן, אחר, קצבי, קיצוני, משוחרר עכבות - כל מה שלא קורה לנו ביום שגרתי ואפור. פה נפתח פתח להתמכרות קשה במיוחד. לפעמים זה ספורט אקטסרים, לפעמים זה סודה סטרים, ולפעמים זה איחוד מרגש של כל הנוירוזות המוכרות לאנושות בבית אחד בהרי ירושלים. רק אתם צריכים להחליט מה יהיה החלק החסר בפאזל שלכם, ועדיף שלא מנהלי התוכניות של ערוץ מסחרי יחליטו בשבילכם. אם אתם לא מבינים למה יש בעיה במשפט האחרון - שתהיה לכם צפייה מהנה, במילא אין לכם שום דבר טוב אחר לעשות. ו.. המשך (חוסר) חיים יפים שיהיה לכם.
3. אל תשתמשו בשום פנים ואופן באף הטיה של המילה "אנתרופולוגי" כדי להסביר (לעצמכם) למה אתם עושים את זה (לעצמכם). זה לא אנתרופולוגי כי זה לא מייצג שום תופעה מחוץ למסך. האנשים הנצפים לא קשורים לשום סקטור שאותו תוכלו להכיר במציאות. הם בעיקר דמויות מטורפות ומוגזמות של הסטריאוטיפ הקרוב ביותר שעבר לידם. במידה ויהיו ויכוחים ו/או יוחלפו דעות בנושאים שונים, הם יאמרו על ידי אנשים שעסוקים מידי בעצמם בשביל לנסח טיעון ראוי לשמו.
3. לא תעשירו בכלום את אוצר ההתנהגויות האנושיות שלכם. לא תכירו רגשות חברתיים חדשים, ולא תלמדו לעבד חוויות פסיכולוגיות. להסברים, עיין בסעיף הקודם, החל מהמילים: "הם בעיקר דמויות מטורפות" וכו'.
5. פעמיים בשבוע זה אחלה קצב להשלים המון עונות בהמון סדרות איכותיות, מהם תוכלו ללמוד על אנושיות, רגשות, הכרת האחר, עיבוד חוויות, וכו'.
6. אל תתקרבו לפינת הקפה בעבודה. הביאו קפה מהבית. אם מישהו בכל זאת שואל מה דעתכם על סהר/סער/הקטע המסריח שההוא עשה/האביבית הדפוקה הזו - נסו לעניין אותו בפרק שראיתם אתמול בסדרה האהובה עליכם. לצורך זה השתמשו בכל היכולות החברתיות ששימרתם על ידי אי צפייה באח.
7. למוטרדים מסעיף 6: הרשו לעצמכם להתעדכן באינטרנט במה שקורה. (רמז: תמונה של בחורה עם מבט לא ברור בעיניים ושם לא מוכר - זה מה שאתם מחפשים). ככל שמדובר בטראש מסוג המיץ של הזבל, כך תספקו בפחות זמן את קולטני הרכילות והתועבה הדרושים לניהול אורח חיים מאוזן.
8. הרשו לעצמכם זמן של אושר: נסעתם כבר בנתיב המהיר בכביש 1? החוויה של נסיעה מהירה כשאתם משאירים אבק לשלושה נתיבים מזדחלים, זה מה שתרגישו בעת צפייה בתוכנית, בעיקר בקטעים בהם נראה הקהל המריע בכניסה לבית. זהירות: עיינו בסעיף 1, ולעולם אל תתנו לפיתויי הבהייה לתפוס אתכם לא מוכנים.
9. אם אתם תוהים: האם יכול להיות שכולם מתעניינים בגיבוב חסר תועלת של טמטום ודלות רוח? אולי בכל זאת כדאי לראות את זה? התשובות: לשאלה הראשונה: כן, כן וכן. לשאלה השנייה: לא, לא, ולא, טוב נו.. אם אתם באמת רוצים.. אז לא!
10. אם אתם צופים באחים הגדולים רק כדי להוכיח לעצמכם כמה אתם נורמלים, רהוטים וטובים לסובבים אתכם, אל דאגה - זה סביר בהחלט לנהוג כך. הבעיה נעוצה בזה שאתם צריכים את המנה שלכם פעמיים בשבוע, וזה כבר משהו שדורש טיפול (במשמעות של לדבר עם מישהו על זה שלא אהבו אתכם מספיק כשהייתם ילדים).
11. רגע... סעיף 10 הזכיר לי משהו.. מה זה היה?.. אה! עכשיו אתם מבינים למה חייבים שיהיה ערוץ 10?
12. זה הזמן להרחיב את תחומי ההתעניינות שלכם - צאו לרוץ, למדו לסרוג, לכו לחוג פסיכודרמה, קראו שיר של אדמיאל קוסמן. אם בא לכם פשוט לנוח - פשוט תנוחו. חיים טובים ומאושרים, אחים יקרים!
חמוד!
השבמחקLIKE
השבמחקמאת:ג'ורג'